בסימן טוב ובמזל טוב

ב       בשבת        לחודש       שנת חמשת אלפים ושבע מאות ו           לבריאת העולם למנין שאנו מנין כאן  

 איך שהבחור                        אמר לה להדא בתולתא                          

הוי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס  יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין  וזנין ומפרנסין לנשיהון  בקושטא.  ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאורייתא ומזוניכי וכסותיכי וספוקיכי ומיעל  לותיכי כאורח כל ארעא. וצביאת מרת_                בתולתא דא והות ליה לאנתו וצבי                   חתן דנן והוסיף לה מן דיליה עוד _______________   תוספת על עיקר כתובתה ודין נדוניא  דהנעלת ליה מבי אבוה בין בכסף בין בזהב בין בתכשיטין במאני  דלבושא בשימושי דירה ובשימושא דערסא.  הכל  קבל עליו                      חתן דנן                     כסף צרוף וצבי                     חתן דנן והוסיף  לה מן דיליה עוד         זקוקים כסף צרוף אחרים כנגדן,  סך הכל         זקוקים כסף צרוף. וכך אמר                    חתן דנן אחריות שטר כתובתא דא נדוניא דין ותוספתא דא קבלית עלי ועל  ירתי בתראי להתפרע מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית  לי תחות כל שמיא, דקנאי ודעתיד אנא למקנא, נכסין דאית  להון אחריות ודלית להון אחריות כלהון יהון אחראין  וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא ונדוניא דין  ותוספתא דא מנאי ואפילו מן גלימא דעל כתפאי, בחיי ובתר חיי מן יומא דנן ולעלם ואחריות שטר כתובתא דא נדוניא דין ותוספתא דא, קבל עליו                               חתן דנן כחומר כל שטרי כתובת ותספתות   דנהגין בבנות ישראל העשוין כתקון חז”ל  דלא כאסמכתא ולא כטופסי דשטרי וקנינא מן                         חתן דנן, למרת                            שתחי’  בתולתא דא, על כל מה דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למיקניא ביה הכל שריר ובריר וקיים.

נאום________________עד;

נאום________________עד;